פורסם לראשונה ב- 15/9/17

אנחנו כל הזמן עסוקים מעל הראש, עובדים קשה, מתמודדים עם המון משימות ונמצאים במרדף יום-יומי אחרי הזנב של עצמנו. 

רבים מאיתנו שואלים את עצמם איך לייצר יותר זמן פנוי.
כבר לא נשאר לנו זמן לעצמנו.
אנחנו עסוקים כל הזמן במשימות...

הלחץ שלנו נובע מכך שאנחנו יודעים שאין לנו זמן פנוי ואין לזה גם פתרון. 

אנחנו לא מספיקים את מה שהיינו רוצים לעשות + אנחנו יודעים שאין לזה פתרון = לחץ מתמיד.

כל היום עסוקים מעל לראש!
ואז אנחנו מרגישים שלא נשאר לנו זמן לעצמנו,
לעשות את הדברים שבאמת היינו רוצים לעשות.


אז איך יוצרים לעצמנו זמן פנוי?

נתחיל מהשאלה מקדימה - למה אנחנו עמוסים כל כך?

העומס הגדול שיש לנו יכול לנבוע מכמה סיבות:

1. זה נוח לנו - נשמע מוזר? לרבים מאיתנו העומס הזה הוא משהו שמשרת אותנו. אנחנו אוהבים להיות עסוקים כי זה נותן לנו תחושה של עשייה.
לפעמים תחושה של חשיבות עצמית,
שאנחנו משמעותיים בעיני עצמנו או בעיני אחרים.
אנחנו מראים לסביבה שלנו כמה קשה לנו,
לפעמים חשוב לנו להראות כמה אנחנו יותר עסוקים ממישהו אחר - מבן הזוג, מעובדים סביבנו, ילדים סביבנו ועוד.
הבעיה המרכזית היא שזה סיפור כיסוי לבעיה אחרת.
אנחנו משתמשים בעומס הזה ככלי הגנה ממשהו אחר - משהו משמעותי יותר שאותו עלינו לעבור. אנחנו מגינים על איזשהו רגש אחר שלא רוצה לתת ביטוי, אנחנו משתמשים בחומת ההגנה הזו של "אני עסוק" כדי להימנע מלהביע רגש מסויים שליבנו רוצה שנחוש. 

2. האפשרות השנייה היא שאנחנו באמת בצמיחה והתפתחות וכמות המשימות שלנו גדלה בגלל שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים טוב ולכן מגיע אלינו עוד מה"טוב הזה".
אנחנו עושים את הדברים כל כך טוב
ולכן מגיעות אלינו עוד ועוד משימות מאותו סוג
וזה ממש בסדר. כי זו הדרך לצמוח ולגדול.

שני המצבים האלה מביאים לכך שיש לנו כמות משימות
שמחזיקה אותנו בעשייה רצופה במשך שעות ארוכות ואנחנו
מותשים מרוב עבודה ומגיעים הביתה עייפים מאוד וחסרי זמן לעצמנו,
לדברים שאנחנו רוצים לעשות בזמן הפנוי שלנו. 

אנחנו בעיקר מאוד לחוצים כי מרגישים שאין לזה פתרון אמיתי.

 


אז מה הפתרון לכך?

עומס עבודה = גדילה, התפתחות.

למה? כי כשיש לנו עומס עבודה, זו הזדמנות מצויינת להתרחב.
זו הזדמנות למפות לעצמנו את כל המשימות שאנחנו עושים ולראות איזה משימות הכי פחות מתאים לנו לעשות בתקופה הזו,
מה המשימות שהכי פחות בא לנו לעשות.
לא בא לנו לעשות את המשימות האלה
כי זה מרגיש לנו שזה לא אנחנו,
זה לא מתאים למי שאנחנו באמת.

אנחנו בודקים עם עצמנו - 
איזה חבילת משימות אנחנו יכולים להעביר למישהו אחר. 
חבילת משימות שמישהו אחר יכול לבצע במקומנו. 

אם אתם בעלי עסק ועושים את כל העבודה לבד בעסק
ומרגישים שאתם כבר גמורים מרוב משימות
ומה שבא לכם זה לסגור את הכול כי כבר אין לכם כוח-
תבינו שזה בדיוק סימן לצרך בהתרחבות, לא לצמצום.
זה הזמן להכניס מישהו נוסף לעסק.
להעביר אליהם את המשימות הפחות קריטיות עבורכם.
שחררו משימות לאחרים וכך תוכלו לגדול ולהתרחב עוד ועוד. 

זה הזמן לגייס עובד/ת נוספים.
זה הזמן לאפשר למישהו אחר להתפתח גם.
זה הזמן לאפשר למישהו אחר לצמוח.
אם אני מתפתח, אנשים סביבי מתפתחים.
וההפך - אם אני מאפשר לאנשים אחרים להתפתח,
זה אומר שאני מתפתח בעצמי. 

אם אתם עובדים בחברה או עסק וכמות המשימות שלכם מטורפת, זה הזמן להציע לבוסים שלכם את רעיון ההתרחבות, רוב האנשים לא חושבים בצורה הזו.
רובנו חושבים באופן מצמצם.
רובנו מעדיפים לטבוע במשימות ולא להתרחב,
כי זו אפשרות שלא נמצאת על הפרק. 

בדיוק באותו אופן גם בבית עם הילדים - אם אנחנו עמוסים במשימות זה הזמן לאפשר לילדינו להתפתח ולאפשר להם לבצע משימות, לקחת אחריות בבית.
זה מאפשר לכולם להתפתח, גם לנו וגם לילדינו.

והתובנה הזו נכונה לכל דבר בחיינו.
אם נעצור לרגע ונבחן עם עצמנו,
מה מכל הדברים שאנחנו עושים אנחנו באמת רוצים
וצריכים לעשות ומה אנחנו יכולים להעביר למישהו אחר, נראה שרוב משימותינו הן משימות שניתן להעביר למישהו אחר.
ואז נשאר לנו הרבה זמן פנוי לדברים החשובים באמת...
(חשובים לנו- לא לאחרים).

אם נחשוב על זה במובן הרחב יותר,
ככל שאנחנו נוריד מעצמנו משימות,
נאפשר לאחרים להתפתח,
ניצור יותר מקומות עבודה
ונייצר יותר משפחות שמרוויחות כסף מעבודה
ומגשימות את עצמן. 

אם אהבתם אתם מוזמנים כמובן לשתף!

אבישי