איך זה שביום כיפור אנחנו מצליחים לצום? גם רזים וגם שמנים? גם מי שיש לו כוח רצון וגם מי שאין לו כוח רצון?

איך זה שביום כיפור כולם מצליחים לעמוד במשימת הצום? כולם מתחילים בדיוק בזמן וכולם מסיימים בזמן המתוכנן?

איך זה קורה? איך זה יכול להיות? איך זה ייתכן שבמקרה הזה כמעט כולם עומדים במשימה?

איך זה שביום רגיל – אנחנו כל כך מתקשים לקבל החלטה ולבצע אותה וביום כיפור כמעט כולנו מקבלים החלטה ומיישמים אותה באופן חלק כל כך?

איך זה שביום רגיל - כל כך קשה לנו לסיים משהו שהתחלנו? וביום כיפור כמעט אין מצב שלא נסיים את מה שהתחלנו?

נבדוק מה התהליך המחשבתי שאנחנו עוברים בצום יום כיפור:

1. אין לי ברירה אלא לבצע! (לפחות בעיני כ- 70% מהאוכלוסייה בישראל על פי סקרים)

2. אני לוקח החלטה על ביצוע מוחלט

3. אני נערך נפשית וגופנית ליישום ההחלטה (אוכל, שתייה וכל מיני טקסים שיש לאנשים שונים)

4. אני יודע מראש את מועד ההתחלה לביצוע ההחלטה

5. אני יודע מראש איך יראה תהליך יישום ההחלטה

6. אני יודע מראש את מועד הסיום ליישום ההחלטה

7. בסיום- אני מכריז על ההצלחה בביצוע החלטתי באוזני כל מי שאפשר מיד למחרת בבוקר 

8. אצל חלק לא מועט מהאנשים יש את הצורך להסביר כמה קשה היה ליישם....
     אצל חלק אחר יש את הצורך לספר כמה קל היה ליישם...

מה מיוחד בהחלטה הזו?

1.זו החלטה שמסתדרת עם הערכים הבסיסיים של מי שלוקח אותה – זו החלטה שנלקחת בלב שלם, מתוך הלב.

2. זו החלטה שהיא חד פעמית. היא לא דורשת מחזוריות.
    לא כמו למשל דיאטה שזו החלטה שיש לה משמעות מתמשכת או החלטה על טבעונות או צמחונות שהן החלטות עם משמעות
   מתמשכת.

 

אז מה אפשר ללמוד מהתהליך הפנימי שאנחנו עוברים לקראת, במהלך ובסיום יום הכיפורים?
ניתן ללמוד על עצמנו, איך אנחנו עובדים. איך אנחנו כן מסוגלים לקחת החלטה קצרות טווח ולממש אותה ולמה כנראה קשה יותר עם החלטות ארוכות טווח- אז אולי הדרך היא לעבור להחלטות קצרות טווח? 


זה התהליך הרצוי לקבלת החלטה כפי שעולה מתוך ה"ניסוי" ביום הכיפורים:

1. אין לנו ברירה אלא לקחת את ההחלטה.

2. ההחלטה שאנחנו לוקחים נלקחת בלב שלם ומתוך הלב.

3. אנחנו נערכים ומתכוננים ליישומה עד כמה שאנחנו יכולים מראש.

4. יש לנו בראש את מועד ההתחלה והסיום של יישום ההחלטה.

5. יש לנו בראש את תהליך היישום.

6. אנחנו כבר רואים מהתחלה איך אנחנו הולכים להכריז בסוף על ההצלחה. היא לנגד עיניינו מההתחלה כי אין ברירה אחרת.

7. אנחנו ניגשים לביצוע - כי פשוט אין ברירה אחרת.

זה תהליך שמתאים לכל קבלת החלטה קצרת טווח– החלטה שבאמת נעמוד בה.

 

ועוד מילה לסיום - מה התהליך המחשבתי שאנחנו עוברים לפני הצום? מה כולנו עושים לפני הצום? בדיקה עם כל האנשים סביבנו האם הם צמים או לא. אנחנו רוצים לוודא שמה שאנחנו בחרנו לעשות נמצא בקונצנזוס...אנחנו רוצים לדעת שאנחנו מחליטים בצורה הנכונה, את ההסבר לעניין הזה נשאיר לכל אחד לבדוק עם עצמו.

תודה על הקריאה

אם אהבתם, מוזמנים כמובן לשתף :)

אבישי