כל הזמן אני מציב/ה לעצמי יעדים ואף פעם לא עומד/ת בהם...

כולנו מציבים לעצמנו יעדים ומציבים לעצמנו רף גבוה יותר על מנת להתקדם למקום אחר. 

כולנו מרגישים שכדי להתקדם עלינו להציב יעדים ולכבוש אותם. 

התחושה שהצלחנו הרבה פעמים מלווה בתחושה מצויינת של הישג וסיפוק עצמי.

לפעמים תחושת הסיפוק נעלמת די מהר ונשארים עם ריקנות לא ברורה, הרי השגנו מה שרצינו, לא?.

לפעמים אנחנו כלל לא מצליחים להגיע למצב שאנחנו עומדים ביעד שהגדרנו לעצמנו. 

איך זה ייתכן? איך אין בנו את הכוח הפנימי להגיע להישג שקבענו? 

ייתכן שיש משהו נוסף מעבר לכך, שגורם לכך שאנחנו מרגישים ריקנות וחוסר הצלחה?

כשאנחנו כבר מצליחים, האם אנחנו מצליחים או מוצלחים? מה ההבדל בכלל?